פסק-דין בתיק ע"ר 49202-05-11

1.         התיקים שהדיון בהם אוחד הם ערעורים על החלטות בית משפט המחוזי (כב' השופטת תמר שרון נתנאל, כרשמת, להלן: כב' הרשמת ) בת"א 6091-02-11.

            ההחלטות השונות נוגעות לשתי תביעות שהוגשו על ידי מר קדמני, במועדים שונים.

הרקע וההליכים הקודמים:

2.         מר סלמאן קדמני (להלן: קדמני ) הגיש ביום 3/6/01 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 687/01 נגד האדונים מולא ועיזבון אביהם המנוח, בנוגע לזכויות שרכש לטענתו בחלקה 12 בגוש 1886 (להלן: החלקה ). החלקה הייתה בבעלות המנוח יוסף סרחאן מולא ז"ל (להלן: המנוח ). האדונים מולא הם בניו של המנוח (להלן: האחים כמאל ונדים, יכונו להלן: האחים מולא ). התביעה הוגשה גם נגד מר סעיד סאלח בזבז (להלן: בזבז ), שהוא אחיינו של קדמני, כאשר לטענת האחרון בזבז רכש את החלקה מן המנוח, וקדמני רכש את החלקה מבזבז ביום 15/8/93 (להלן: העסקה הראשונה ). מר קדמני עתר לסעד הצהרתי לפיו יוצהר על זכיותיו בחלקה (להלן: התביעה הקניינית ).

ביום 26/7/00 נרשמה החלקה על שם סרחאן מולא, בנו של המנוח (להלן: סרחאן ) מכוח צו ירושה והסכם חלוקת עיזבון בין יורשי המנוח, ולאחר שאחיו כמאל ונדים ויתרו על זכויותיהם בעיזבון לטובת סרחאן.

            בשנים 2000 וב- 2001 מכר סרחאן חלקים מהחלקה למהנא מועדי ולחמודי סלים מולא

בחלקים שונים (להלן: הרוכשים ) - (להלן: העסקה השנייה ). 

3.         בפסק דין שניתן ביום 23/10/08 בת"א 687/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ברכה בר-זיו) נדחתה התביעה של קדמני. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על-ידי קדמני (ע"א 9767/08) נדחה אף הוא בפסק דין שניתן ביום 9/12/10.

            ביום 3/2/11 הגיש קדמני תביעה לפיצויים בסך של 3,000,000 ש"ח נגד האחים מולא, נגד מר בזבז ונגד עו"ד האשם שחאדה, כמי שהיה עליו לרשום הערת אזהרה בנוגע לרכישת זכויותיו בחלקה (להלן: התביעה הכספית ).

4.         במסגרת התביעה הכספית טוען קדמני כי סרחאן ואחיו ידעו על רכישת החלקה על ידו, ולכן במכירת החלקה לרוכשים בעסקה השנייה, עשה סרחאן עושר ולא במשפט. גם ויתור האחים מולא על זכויות שהיו להם כביכול בחלקה מכוח יורשי העיזבון, לא היה משום ויתור, מאחר שעם מכירת החלקה לבזבז, חדלה החלקה להיות חלק מנכסי העיזבון.

            לגבי בזבז טען קדמני כי גם הוא חב בחובה לרישום הערת אזהרה, כאשר התברר כי לא ניתן היה להשלים העסקה ברישום, בשל עיקולים שהיו רשומים על החלקה.

5.         יחד עם הגשת התביעה הכספית עתר קדמני למתן צו עיקול על נכסי עזבון המנוח. כב' הרשמת נעתרה לבקשה וניתן צו עיקול במעמד צד אחד בהחלטה מיום 3/2/2011. לאחר דיון בבקשה לביטולו של הצו - בקשה שהוגשה על ידי המשיבים 4-1 (להלן: מולא ) בוטל צו העיקול בהחלטה מיום 12/5/2011 (להלן: צו העיקול ).

6.         במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידי מולא בתביעה הכספית, העלו מולא טענה לסילוק על הסף מחמת התיישנות וכן מכוח יישומו של עקרון מעשה בית דין. בהחלטה שנתנה כב' הרשמת ביום 8/5/11 דחה בית המשפט את טענת ההתישנות שהעלו מולא, וכן דחה הטענה בנוגע לדוקטרינה של מעשה בית דין, ככול שמדובר בהשתק עילה. כב' הרשמת קבעה כי יש השתק פלוגתאות במספר נושאים (להלן: החלטת ההתיישנות ו החלטת מעשה-בית-דין בהתאמה).

פסק הדין של כב' הרשמת :

7.         בהחלטה שנתנה כב' הרשמת ביום 8/5/11 נבחנו שתי הטענות שהועלו. כב' הרשמת דחתה את הטענה בדבר השתק עילה, תוך הדגשה כי התביעה הראשונה הייתה למעשה תביעה קניינית. עוד קבעה, כי מדובר בשתי עסקאות נוגדות וכי בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון, בהסתמך על סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 נקבע כי זכותם של הרוכשים בעסקה השנייה גוברת על זכותו של קדמני הנובעת מן העסקה הראשונה, וזאת לאחר שנקבע כי הרוכשים בעסקה השנייה רכשו זכויותיהם בחלקה בתום לב ובתמורה.

כב' הרשמת קבעה עוד בנושא ההתיישנות כי הגם שהיה מקום להורות לכאורה על קבלת הערעור וזאת תוך הפניה לפס"ד ויינברג, הרי שמתבקשת תשובה שונה בהסתמך על פס"ד פסגת אשדוד (ע"א 10192/07 פסגת אשדוד הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' חן גל השקעות ומסחר בע"מ [ניתן ביום 24/4/10]), לפיו נקודת הזמן לתחילת מניין הגשת התביעה בסעד הכספי היא מן המועד בו ניתן פסק דין הצהרתי סופי, אשר קבע באופן חלוט מה היקף הזכויות הקנייניות בחלקה.

תוך ישום העקרונות שנקבעו בפס"ד פסגת אשדוד, ותוך התייחסות לקביעה שמאחר שסביר להניח שאילו הוגשו התביעות במקביל - התביעה לסעד הקנייני והתביעה לסעד הכספי באותו מועד - היה על בית המשפט להקפיא את ההליך בסעד הכספי עד למתן פסק דין בתביעה ההצהרתית, הרי מתחייבת התוצאה שיישום אותם עקרונות במקרה דנן מוביל לתוצאה לפיה לא קמה העילה בתביעה הכספית אלא לאחר שהוכרעה העילה ההצהרתית, במיוחד כאשר הקביעה לעניין זכותו של מי מהרוכשים עדיפה, יכול שתקבע מכוח מתן פסק הדין הצהרתי ולא מכוח פעולה של מי מן הצדדים, כחלק מביצוע חוזה למשל, עליו חתמו ו/או ביטולו.

בנוגע לטענה בדבר החלת עיקרון מעשה בית דין, קבע בית המשפט כי פסק הדין הקנייני אינו מקים השתק עילה בתביעה הכספית, זאת בעיקר מן הטעם שפסק דין הצהרתי אינו מונע הגשת תביעה לסעד אופרטיבי, וממילא אינו מושתק עקב מתן פסק הדין ההצהרתי, ומכאן שלא ניתן לדבר על עילה זהה.

8.         במערכת היחסים שבין קדמני ל עו"ד האשם שחאדה קבעה כב' הרשמת בהחלטה שניתנה  ביום 25/8/2011, כי יש לדחות את תביעת קדמני על הסף מחמת התיישנות.